תמא 38 הסבר כללי

מידע מקצועי

רקע תמ"א 38:

"תכנית מתאר ארצית מס' 38 לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות  אדמה" – תמ"א 38 – אושרה על- ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה בחודש דצמבר 2004 ועל-ידי הממשלה בחודש אפריל 2005. הגורם המרכזי שהביא את מנהל התכנון להגות את התכנית ואת ממשלת ישראל להורות על עדכון חוק התכנון והבנייה הינה העובדה כי בתחומי מדינת ישראל מצוי בקע ים המלח (הידוע בכינויו השבר הסורי אפריקני) אשר מעלה את רמת הסיכון להיווצרות רעידות אדמה באזורנו. לכך יש להוסיף את הקריאות ההולכות וגוברות של גיאולוגים ישראלים וזרים המתריעים כי רעידות האדמה שהתרחשו בישראל הן תמרורי אזהרה לרעידת אדמה עזה, אשר עתידה לפקוד את אזורנו ולגרום לנזקים כבדים הן בנפש והן ברכוש.

מטרות תמ"א 38:

לקבוע הסדרים תכנוניים כחלק ממכלול רחב של הסדרים כלכליים, חוקיים ואחרים לשיפור מבנים וחיזוקם לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה.

לקבוע הנחיות לחיזוק מבנים קיימים כדי לשפר עמידותם בפני רעידות אדמה, ולשם כך לזהות ולאפיין סוגי מבנים שיש לחזק.

לעודד ביצוע חיזוק המבנים כאמור ע"י תוספות בניה באמצעות:

יצירת מסגרת סטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה לשינויים במבנים לצורך חיזוקם מכוח התכנית.

קביעת תנאים למימוש תוספות הבניה שיותרו בגין חיזוק המבנים.

על מי חלה התכנית

התכנית חלה על מבנים קיימים אשר הוצא היתר לבנייתם לפני ה-1 בינואר 1980 למעט מבנים העומדים בתקן ישראלי (ת"י) 413. תקן ישראלי 413 אושר לראשונה בשנת 1975 עד למועד זה לא היה תקן מחייב לבניה עמידה בפני רעידות אדמה ובמהלך תקופה זו נבנו במדינת ישראל מבנים רבים, על גבי קומת עמודים - מבנים אלה אינם עומדים בדרישות התקן, ובעת רעידת אדמה עלולים המבנים להתמוטט.

​